Vladimir Semënovič Vysotskij / Владимир Семёнович Высоцкий: Чужая Колея
GLI EXTRA DELLE CCG / AWS EXTRAS / LES EXTRAS DES CCGLanguage: Russian
Сам виноват. И слезы лью,
и охаю:
Попал в чужую колею
глубокую.
Я цели намечал свои
на выбор сам,
А вот теперь из колеи
не выбраться.
Крутые скользкие края
Имеет эта колея.
Я кляну проложивших ее.
Скоро лопнет терпенье мое.
И склоняю, как школьник плохой:
Колею, в колее, с колеей...
Но почему неймется мне?
Нахальный я.
Условья, в общем, в колее
нормальные:
Никто не стукнет, не притрет -
не жалуйся.
Желаешь двигаться вперед -
пожалуйста!
Отказа нет в еде-питье
В уютной этой колее.
Я живо себя убедил,
Не один я в нее угодил:
Так держать - колесо в колесе!
И доеду туда, куда все.
Вот кто-то крикнул сам не свой:
А ну, пусти!
И начал спорить с колеей
по глупости.
Он в споре сжег запас до дна
тепла души,
И полетели клапана
и вкладыши.
Но покорежил он края,
И стала шире колея.
Вдруг его обрывается след.
Чудака оттащили в кювет,
Чтоб не мог он нам, задним, мешать
По чужой колее проезжать.
Вот и ко мне пришла беда -
стартер заел.
Теперь уж это не езда,
а ерзанье.
И надо б выйти, подтолкнуть,
но прыти нет.
Авось подъедет кто-нибудь
и вытянет.
Напрасно жду подмоги я -
Чужая эта сука колея.
Расплеваться бы глиной и ржой
С колеей этой самой чужой -
Ведь тем, что я ее сам углубил,
Я у задних надежду убил.
Прошиб меня холодный пот
до косточки,
И я прошелся чуть вперед
по досточке.
Гляжу - размыли край ручьи
весенние.
Там выезд есть из колеи -
спасение!
Я грязью из-под шин плюю
В чужую эту колею.
Эй вы, задние, делай как я!
Это значит, не надо за мной.
Колея эта - только моя,
Выбирайтесь своей колеей!
и охаю:
Попал в чужую колею
глубокую.
Я цели намечал свои
на выбор сам,
А вот теперь из колеи
не выбраться.
Крутые скользкие края
Имеет эта колея.
Я кляну проложивших ее.
Скоро лопнет терпенье мое.
И склоняю, как школьник плохой:
Колею, в колее, с колеей...
Но почему неймется мне?
Нахальный я.
Условья, в общем, в колее
нормальные:
Никто не стукнет, не притрет -
не жалуйся.
Желаешь двигаться вперед -
пожалуйста!
Отказа нет в еде-питье
В уютной этой колее.
Я живо себя убедил,
Не один я в нее угодил:
Так держать - колесо в колесе!
И доеду туда, куда все.
Вот кто-то крикнул сам не свой:
А ну, пусти!
И начал спорить с колеей
по глупости.
Он в споре сжег запас до дна
тепла души,
И полетели клапана
и вкладыши.
Но покорежил он края,
И стала шире колея.
Вдруг его обрывается след.
Чудака оттащили в кювет,
Чтоб не мог он нам, задним, мешать
По чужой колее проезжать.
Вот и ко мне пришла беда -
стартер заел.
Теперь уж это не езда,
а ерзанье.
И надо б выйти, подтолкнуть,
но прыти нет.
Авось подъедет кто-нибудь
и вытянет.
Напрасно жду подмоги я -
Чужая эта сука колея.
Расплеваться бы глиной и ржой
С колеей этой самой чужой -
Ведь тем, что я ее сам углубил,
Я у задних надежду убил.
Прошиб меня холодный пот
до косточки,
И я прошелся чуть вперед
по досточке.
Гляжу - размыли край ручьи
весенние.
Там выезд есть из колеи -
спасение!
Я грязью из-под шин плюю
В чужую эту колею.
Эй вы, задние, делай как я!
Это значит, не надо за мной.
Колея эта - только моя,
Выбирайтесь своей колеей!
Contributed by Viacheslav Chetin - 2008/12/21 - 00:57
Language: English
Versione inglese di Viacheslav Chetin
AN ALIEN RUT
Mine is the fault. With a heavy heart
I sigh away:
Got tightly stuck in this deep rut
That someone made.
Of my own choice the targets are,
Which I have set,
And here I am, and off the rut
I cannot get.
The sheer walls that rim the rut
Are slippery and greasy mud.
Cursed be those who’ve worn down this rut!
This is going to fill up the cup.
I’m declining, like learning by heart:
To a rut, in a rut, with a rut.
But why am I as if on thorns?
Impertinent.
Conditions here, all in all,
Are competent.
No one will bump, nor push aside –
You cannot carp.
And fancy you a headlong drive,
Then here you are!
There’s no denial in chow and sup
In this convenient, cozy rut.
Apprehensively, I figure out:
I am not all alone in this rut.
Carry on, chum, a wheel in a wheel!
And you’ll get right where all ever will.
Now, someone yields a frenzied shout:
Come, let me go!
And starts to struggle with the rut –
An idiot,
He has depleted, in this row,
The stock of love,
And bearing brasses busted up
As well as valves.
And yet he warps the rims of rut,
The walls are, now, some more apart.
But his driveway abruptly cuts short.
And the chap's being dragged to a moat.
So he couldn’t impede us, behind,
Driving headway along someone's rut.
And now I am as well in trouble –
Ignition stuck.
This certain is no more a drive,
Just fidgeting.
I should get out to push it on,
But I lack snap.
Should someone bustle to move up close
To pull me out.
I seek a helping hand in vain –
This bitch of a rut is alien.
How I wish I could spit clay and rust
Quits with this very alien rut!
‘Cause by having thus deepened the trail
I’ve bereft those behind of a break.
I'm getting cold from chilly sweat
Up to the bones,
And then I walk a bit ahead
Along a board.
And here it is, a rim’s washed out
By spring thaw streams -
Here is an exit off the rut,
Deliverance!
I spit with mud from under tires
Upon this someone else’s rut:
Hey you, going behind, act like me!
That’s, don’t follow the driveway I’m on.
This new rut belongs only to me.
You get out by the ruts of your own!
Mine is the fault. With a heavy heart
I sigh away:
Got tightly stuck in this deep rut
That someone made.
Of my own choice the targets are,
Which I have set,
And here I am, and off the rut
I cannot get.
The sheer walls that rim the rut
Are slippery and greasy mud.
Cursed be those who’ve worn down this rut!
This is going to fill up the cup.
I’m declining, like learning by heart:
To a rut, in a rut, with a rut.
But why am I as if on thorns?
Impertinent.
Conditions here, all in all,
Are competent.
No one will bump, nor push aside –
You cannot carp.
And fancy you a headlong drive,
Then here you are!
There’s no denial in chow and sup
In this convenient, cozy rut.
Apprehensively, I figure out:
I am not all alone in this rut.
Carry on, chum, a wheel in a wheel!
And you’ll get right where all ever will.
Now, someone yields a frenzied shout:
Come, let me go!
And starts to struggle with the rut –
An idiot,
He has depleted, in this row,
The stock of love,
And bearing brasses busted up
As well as valves.
And yet he warps the rims of rut,
The walls are, now, some more apart.
But his driveway abruptly cuts short.
And the chap's being dragged to a moat.
So he couldn’t impede us, behind,
Driving headway along someone's rut.
And now I am as well in trouble –
Ignition stuck.
This certain is no more a drive,
Just fidgeting.
I should get out to push it on,
But I lack snap.
Should someone bustle to move up close
To pull me out.
I seek a helping hand in vain –
This bitch of a rut is alien.
How I wish I could spit clay and rust
Quits with this very alien rut!
‘Cause by having thus deepened the trail
I’ve bereft those behind of a break.
I'm getting cold from chilly sweat
Up to the bones,
And then I walk a bit ahead
Along a board.
And here it is, a rim’s washed out
By spring thaw streams -
Here is an exit off the rut,
Deliverance!
I spit with mud from under tires
Upon this someone else’s rut:
Hey you, going behind, act like me!
That’s, don’t follow the driveway I’m on.
This new rut belongs only to me.
You get out by the ruts of your own!
Contributed by Viacheslav Chetin - 2008/12/22 - 15:14
Language: Hebrew
שביל זר
אשם אני, דמעות מזיל
ובלי לצחוק
נגזר עליי שביל זר, ושביל
עמוק-עמוק.
תמיד ידעתי לנווט
למטרה,
אך מהשביל כבר לא לצאת,
כי אין ברירה.
השביל ההוא מוזר וזר,
אני כאילו במדבר.
מקלל ומוקיע אותו,
סבלנות יתפוצץ אוטוטו.
כמו תלמיד משחק במילים:
אבאלי בִּשבילי בְּשבילי.
ובמקביל חיים קובעים:
חוצפן אני!
כי על השביל תנאים טובים
עד עננים.
לא תבלעו המון אתם
אבק, עשן,
אם יש רצון להתקדם -
בבקשה!
השביל ההוא כמו אונייה -
מלא באוכל ושתייה.
את עצמי כבר שכנעתי מהר:
לא לבד על השביל אשאר.
כך נגיע גלגל אל גלגל
עם כולם עד הסוף ומעל.
צעק אחד: - שחרר, כואב!
בהתרגשות
התחיל עם שביל להתערב
בשל טיפשות
בכל הכוח הוא נלחם,
אך משום מה -
הלך מנוע והלכה
הנשמה.
הוא נעצר והוא נדחף,
וכך שביל צר נהיה רחב.
ופתאום עקבותיו נעלמו,
ועד תום הוא נידף בעִמעוּם.
כדי שלא יעקב את התור
לכל מי שרוצה לעבור.
בסוף נפלה צרה עליי -
סטרטר נתפס.
אתם תמשיכו, רבותיי,
ולי נמאס.
צריך לצאת, לדחוף, ללחוץ,
להתאמץ,
הלוואי שמישהו יקפוץ
וייחלץ.
אני בשביל, אני אומלל,
ועל הזמן חבל-חבל,
יש לי רוק ולכלוך ועפר
על השביל ההפוך המוזר.
ובזה שערקתי לבד
תקוותיכם הרגתי לעד.
כבשו אותי זיעה וקור
עד עצמות,
והתקדמתי לרמזור
צמוד-צמוד.
הפשיר הקרח שם בצד
לפי שעה,
וכבר בדרך יציאה -
הישועה.
ומשוחרר אני יורק
בשביל הזר, בשביל הריק.
היי, אחורה, חזרו אחריי,
אל תלכו בדרכי, ועד כה:
דרך זו רק שלי, חבריי,
כל אחד שיצא בדרכו.
אשם אני, דמעות מזיל
ובלי לצחוק
נגזר עליי שביל זר, ושביל
עמוק-עמוק.
תמיד ידעתי לנווט
למטרה,
אך מהשביל כבר לא לצאת,
כי אין ברירה.
השביל ההוא מוזר וזר,
אני כאילו במדבר.
מקלל ומוקיע אותו,
סבלנות יתפוצץ אוטוטו.
כמו תלמיד משחק במילים:
אבאלי בִּשבילי בְּשבילי.
ובמקביל חיים קובעים:
חוצפן אני!
כי על השביל תנאים טובים
עד עננים.
לא תבלעו המון אתם
אבק, עשן,
אם יש רצון להתקדם -
בבקשה!
השביל ההוא כמו אונייה -
מלא באוכל ושתייה.
את עצמי כבר שכנעתי מהר:
לא לבד על השביל אשאר.
כך נגיע גלגל אל גלגל
עם כולם עד הסוף ומעל.
צעק אחד: - שחרר, כואב!
בהתרגשות
התחיל עם שביל להתערב
בשל טיפשות
בכל הכוח הוא נלחם,
אך משום מה -
הלך מנוע והלכה
הנשמה.
הוא נעצר והוא נדחף,
וכך שביל צר נהיה רחב.
ופתאום עקבותיו נעלמו,
ועד תום הוא נידף בעִמעוּם.
כדי שלא יעקב את התור
לכל מי שרוצה לעבור.
בסוף נפלה צרה עליי -
סטרטר נתפס.
אתם תמשיכו, רבותיי,
ולי נמאס.
צריך לצאת, לדחוף, ללחוץ,
להתאמץ,
הלוואי שמישהו יקפוץ
וייחלץ.
אני בשביל, אני אומלל,
ועל הזמן חבל-חבל,
יש לי רוק ולכלוך ועפר
על השביל ההפוך המוזר.
ובזה שערקתי לבד
תקוותיכם הרגתי לעד.
כבשו אותי זיעה וקור
עד עצמות,
והתקדמתי לרמזור
צמוד-צמוד.
הפשיר הקרח שם בצד
לפי שעה,
וכבר בדרך יציאה -
הישועה.
ומשוחרר אני יורק
בשביל הזר, בשביל הריק.
היי, אחורה, חזרו אחריי,
אל תלכו בדרכי, ועד כה:
דרך זו רק שלי, חבריי,
כל אחד שיצא בדרכו.
Contributed by Maxim Zhak - 2018/12/17 - 08:53
×
![]()
Note for non-Italian users: Sorry, though the interface of this website is translated into English, most commentaries and biographies are in Italian and/or in other languages like French, German, Spanish, Russian etc.
In Russia, there is an annual national award, 'Своя Колея', given to those who choose their own way around, 'rut of their own'. The show begins and ends with this song.