David Broza / דיויד ברוזה

David Broza is not like any entertainer performing today. Transcending national and artistic boundaries, this guitarist-composer sings in English, Hebrew and Spanish -- and with his flamenco and salsa-tinged folk-rock melodies and keen talent for breathing musical life into sensual snippets of poetry, Broza is a formidable musical force of nature. He commands and captivates his audience heart, mind, soul and gut. "Even when he performs solo, the way he finger-picks and drums on that guitar at the same time, you'd think there were five people on stage," declared one music biz exec. Hollywood Reporter says that Broza "brings a powerful amalgam of influences to his work and commands the room with intensity." A critic at the Baltimore Sun writes, "Broza draws on old folk-rock and then adds urban passion?€¦he is a captivating, compelling performer who masters his guitar into submission." Critics have labeled him as a post-modern Leonard Cohen, the Stevie Ray Vaughn of folk rock, the Mel Gibson of rock n' roll, the Bruce Springsteen of Israel -- and all five Gypsy Kings rolled into one! His performance career includes headlining with Paul Simon, Bob Dylan, Van Morrison, Jose Feliciano and other superstars in Israel's yearly Masada concert and other special events, dueling guitar solos on stage with Sting, performing at the Rabin Memorial in Madison Square Garden at the request of President Clinton -- and giving time and song to his appointment as goodwill ambassador for UNICEF and other humanitarian causes. A modern-day troubadour traveling the globe with his unique blend of urban folk rock, the world of David Broza is passionate, dedicated and unique.

He became a superstar in his homeland of Israel by his early 20's with his quadruple platinum debut album The Woman By My Side. 16 gold, platinum and multi-platinum releases later, his American debut album Away From Home featured an all-star lineup of musicians including Sting/Weather Report drummer Omar Hakim and Spyro Gyra saxophonist Jay Beckenstein. Containing a wealth of diverse cultural influences, Away From Home was praised by the New York Times as one of the best pop albums of the year. Time of Trains and Second Street, his second and third American releases, gained him recognition as one of the most important voices on the international music scene. Live concerts recorded at the Masada in 1993 and 1999 with impressive guest artists both resulted in platinum albums. With 19 albums to his name, his latest Spanish language record, Isla Mujeres was released this year in Spain and is gaining him superstar recognition. An English version, Spanish Heart, was released in Fall 2001.

With 23 albums to his name, Broza continues to forge his way with a style so diverse that he has passionate fans in every corner of the world. He has also gained a wealth of respect in American literary circles for his lyrical adaptations of poems written by some of the greats. To echo Robert Frost, whose former writing cottage Broza frequents at Bennington College in Vermont where he was appointed artist-in-residence and often conducts workshops on poetry and song, there is no "road not taken" or dream not approached in David's career. Armed with his early classical guitar training in Madrid and the cultural and linguistic facility of three languages, Broza has adapted into songs his favorite poems by Federico Garcia Lorca, Elizabeth Bishop, Alberto Rios, Liam Rector, Theodore Roethke, Anne Sexton, Heather McHugh, David St. John, Walt Whitman, Matthew Graham, Wyn Cooper, and award-winning Israeli poet and journalist Yehonatan Geffen. Stephen Holden of the New York Times praised Broza's ability to utilize a poet's work without compromising its original richness and integrity. Lorca, a major poet and playwright who was assassinated during the Spanish Civil War, played such an influential role in David's music that upon the 50th anniversary of Lorca's death, David was invited to represent Israel on a tribute album released by CBS Spain. Titled Poets in New York, this album featured important international artists, including Leonard Cohen, Donovan, Paco de Lucia and Mikis Theodorakis.

In addition to his multi-cultural pop albums, Broza is the creator of a classical suite which has been performed with orchestras all over the world. His song Together, co-written with Ramsey McClean, was the theme song for the UNICEF 50th anniversary celebration in more than 148 countries. His Israeli anthem for peace, YihveTove, based on a poem written by Yehonatan Geffen and adapted by American lyric writer Terry Cox, was performed at Rabin memorials in New York's Madison Square Garden, Washington, Boston and other venues. The fervor that Broza fans continue to display wherever he performs is due at least in part to their feeling that David is an artist of and for the people.

Cases in point: playing for Israeli soldiers in bunkers on the front lines, wounded soldiers in hospitals and civilians in shelters who were evacuated from their homes during bomb raids -- flying himself & Al DiMeola to play to American Troops during the Gulf War -- sitting in a hospital with parents of kids hurt or killed in a collapsed fence incident at the Arad Festival. Wherever there is a need and an opportunity for Broza to use the power of music to heal and promote peace and unity, there he goes.

The David Broza experience transcends trends. To hear his music is to be moved. To see him in concert is to be mesmerized. To know him -- as a down-to-earth, generous, warmly funny human being -- is to be humbled. Most of all, David remains buoyed by the fulfillment of living his dream. And -- "you have to be in it for the fun or you might as well sell shoes," he grins.

*

דויד ברוזה אינו כמו אף אמן בידור אחר המופיע כיום. בהתעלותו מעל גבולות לאומיים ואמנותיים, הגיטריסט-המלחין שר באנגלית, עברית וספרדית – ועם מלודיות הפולק-רוק המתובלות בפלמנקו וסלסה, וכשרונו החריף להפיח חיים מוסיקליים אל תוך קטעי שירה חושניים, ברוזה הוא כוח טבע מוסיקלי איתן. הוא כובש ושולט בלבבות הקהל, בראש, בנשמה ובקרביים. "אפילו כשהוא מופיע לבדו, הדרך שבה הוא פורט ומתופף על הגיטרה בו-זמנית, היית חושב שיש חמישה אנשים על הבמה", קבע מנהל בתעשיית המוסיקה. ה"הוליווד ריפורטר" כתב שברוזה "מביא מיזוג חזק של השפעות אל תוך עבודתו, ומשליט עוצמה בחדר". מבקר ב"באלטימור סאן" כותב, "ברוזה יוצא מפולק-רוק ישן, ומוסיף להט עירוני. הוא מבצע כובש-לבבות, המשתלט על הגיטרה שלו עד התמסרות מוחלטת". המבקרים קיטלגו אותו כלאונרד כהן פוסט-מודרני, כסטיבי ריי וון של הפולק-רוק, מל גיבסון של הרוק'נ'רול וברוס ספרינגסטין של ישראל – וכל חמשת הג'יפסי קינגס בעור אחד! קריירת ההופעות שלו כוללת הופעות ראשיות עם פול סיימון, בוב דילן, ואן מוריסון, חוזה פליסיאנו, וכוכבי על אחרים בפסטיבל הישראלי השנתי במצדה ובאירועים מיוחדים אחרים; הוא הצטרף לסולו גיטרה על הבמה עם סטינג בעצרת זכרון ליצחק רבין במדיסון סקוור גארדן לבקשתו של הנשיא קלינטון, והקדיש את זמנו ושיריו לתפקידו כשגריר רצון טוב ב UNICEF ולמטרות הומניטריות אחרות. טרובאדור של הזמנים המודרניים, נוסע בעולם עם תערובת הפולק-רוק העירוני הייחודית שלו, עולמו של דויד ברוזה מלא להט, הקרבה וייחודיות.

הוא הפך לכוכב-על במולדתו ישראל בשנות ה 20 המוקדמות שלו עם אלבום הפריצה "האישה שאיתי" שזיכה אותו בארבעה אלבומי פלטינה. שישה עשר אלבומי זהב, פלטינה ומולטי-פלטינה מאוחר יותר, אלבום הבכורה האמריקאי שלו "Away From Home" כלל שורה של מוסיקאים כוכבים, כגון עומר חכים מתופף ה Weather Report/סטינג, והסקסופוניסט של ספיירו ג'יירה, ג'יי בקנסטיין. “Away From Home” שכלל עושר של השפעות תרבותיות מגוונות, שובח על ידי ה"ניו יורק טיימס" כאחד מאלבומי הפופ הטובים ביותר של השנה. "Time of Trains" ו"Second Street”, אלבומיו האמריקאיים השני והשלישי, זיכו אותו בהכרה כאחד מהקולות החשובים ביותר בסצינת המוסיקה העולמית. הופעות חיות שהוקלטו במצדה ב 1993 ו 1999 עם אמנים אורחים מרשימים זיכו אותו באלבומי פלטינה. עם 19 אלבומים לשמו, אלבומו האחרון בשפה הספרדית, “Isla Mujeres”, יצא השנה ומזכה אותו בהכרה ככוכב-על. גרסה אנגלית, “Spanish Heart”, יצאה בסתיו 2001.

עם 23 אלבומים לשמו, ברוזה ממשיך לפלס את דרכו עם סגנון כה מגוון עד כי יש לו מעריצים נלהבים בכל פינה בעולם. הוא גם קנה לו כבוד רב בחוגים ספרותיים אמריקאיים תודות לעיבודיו הליריים לשירים שנכתבו על ידי כמה מהגדולים בתחומם. אם לצטט את רוברט פרוסט, שבבית ששימש אותו לכתיבה מבקר דויד באופן תדיר בבנינגטון קולג' בוורמונט, שם מונה לאמן הבית ומעביר סדנאות שירה ופזמונאות, אין "דרך שלא נבחרה" או חלום שלא הוגשם בקריירה של דויד. חמוש בהכשרתו המוקדמת בגיטרה קלאסית ממדריד, ובמשאבים התרבותיים והלשוניים של שלוש שפות, ברוזה עיבד למוסיקה את שיריו האהובים מאת פדריקו גרסיה לורקה, אליזבת בישופ, אלברטו ריוס, ליאם רקטור, תאודור רטקה, אן סקסטון, הת'ר מקיו, דייויד סיינט ג'ון, וולט ויטמן, מתיו גרהאם, ויין קופר, והמשורר והעיתונאי הישראלי עטור הפרסים יהונתן גפן. סטיבן הולדן מה"ניו יורק טיימס" שיבח את יכולתו של ברוזה להשתמש בעבודת המשורר ללא התפשרות על העושר והיושר המקורי שלה. לורקה, משורר ומחזאי דגול שנרצח במהלך מלחמת האזרחים הספרדית, שיחק תפקיד כה רב-השפעה במוסיקה של דויד עד כי ביום השנה ה 50 למותו של לורקה, דויד הוזמן לייצג את ישראל באלבום מחווה שיצא ב CBS ספרד. תחת הכותרת "משוררים בניו יורק", האלבום כלל אמנים בינלאומיים חשובים כגון לאונרד כהן, דונובן, פאקו דה לוסיה ומיקיס תאודוראקיס.

בנוסף לאלבומי הפופ הרב-תרבותיים שלו, ברוזה עומד מאחורי יצירת מוסיקה קלאסית שבוצעה על ידי תזמורות ברחבי העולם כולו. שירו "Together”, שנכתב יחד עם רמזי מקלין, היה שיר הנושא בחגיגות יום השנה ה 50 של UNICEF ביותר מ 148 מדינות. המנונו הישראלי לשלום "יהיה טוב", המבוסס על שיר מאת יהונתן גפן שעובד על ידי הפזמונאית האמריקאית טרי קוקס, בוצע במופע זיכרון ליצחק רבין במדיסון סקוור גארדן שבניו יורק, ובוושינגטון, בוסטון ובאולמות אחרים. הלהט שמעריציו של ברוזה ממשיכים להפגין בכל הופעה נובע לפחות בחלקו מהרגשתם שדויד הוא אמן מתוך ובשביל העם.

דוגמאות מייצגות: הופיע לפני חיילים ישראלים בבונקרים בקו החזית, לפני חיילים פצועים בבתי החולים ואזרחים במקלטים שפונו מבתיהם בעת התקפות טילים; הטיס את עצמו ואת אל דימיאולה לנגן לפני גדודים אמריקאיים במהלך מלחמת המפרץ; ישב בבית החולים עם הוריהם של ילדים שנפצעו או נהרגו באסון התמוטטות הגדר בפסטיבל ערד. בכל מקום בו יש לברוזה צורך והזדמנות להשתמש בכוחה של המוסיקה כדי לרפא ולקדם שלום ואחדות, שם הוא נמצא.

חוויית דויד ברוזה מתעלה מעל אופנות חולפות. לשמוע את המוסיקה שלו משמע להתרגש. לראותו בהופעה משמע להיות מוקסם. להכירו משמע להכיר אדם משכמו ומעלה, שרגליו על הקרקע, נדיב, חם ומשעשע. ויותר מכל, מה שממשיך להחזיק את דויד הם חיים של הגשמת חלומותיו. "צריך להיות בעסק בשביל הכיף, אחרת עדיף כבר למכור נעליים", הוא מחייך.

http://www.broza.com